Content
Summary
תוכן: עותק א: אפשר מההקדמה לפירוש: העברית (דף 187); פירוש א:11-10 (דפים 217+ 216+ 218); פירוש ב:3-1 (דפים 128-127); פירוש ב:3 (דפים 130-129); פירוש ב:7 (דפים 148-141; 177-170); פירוש ב:16 (דפים 138+ 126-122); פירוש ד:7 (דף 137); פירוש ד:15-ו:8 (דפים 186-179+ 169+ 162-153); הקדמה לפירוש פרשת נח (דפים 119-110); פירוש ו:17-ט:3 (דפים 84+ 83-76+ 32-1); פירוש ט:3 (דף 33); פירוש ט:3-יא:32 (דפים 52-34+ 108-85). הגדרת תוכן דפים 121; 151; 152; 178 (יש בו מספר קונטרס: י"ב); 189-188; 191-190; 211- 212 קשה. עותק ב: פירוש א:5 (דף 150); פירוש א:14 (דף 193); פירוש א:16 (דף 192); פירוש א:16 -18 (דפים 219+ 199-194+ 220); פירוש א:21 (דפים 139+ 213); פירוש א:24-22 (דפים 209+ 215-214+ 210); פירוש א:27-26 (דף 200); פירוש א:28 (דף 140); פירוש א:30-28 (דף 201); פירוש ב:7-4 (דפים 234-227); פירוש ב:7 (דפים 207+ 136-131; 206; 223-221; 226-224); פירוש ב:16-15 (דף 120); פירוש ג:22-ד:1 (דפים 205-202); פירוש ד:21-13 (דפים 168-163); פירוש ו:19-ח:4 (דפים 66+ 75-68+ 67); פירוש ח:20 (דף 54); פירוש ח:21-20 (דפים 59-55+ 53); פירוש ח:22-ט:3 (דפים 65-60). הגדרת תוכן דפים 149; 208 קשה. מוזכר: אלכתאב (=המקרא; 2ב, 5ב, 9א, 10ב, 11א, 16א, 24ב, 36ב, 48ב, 49ב, 54א, 74א, 78ב, 86ב, 87א, 90ב, 96ב, 97א, 100ב, 103א, 104ב, 106א, 113א, 124א, 126ב, 133א, 142א, 143א, 145א, 150ב, 153א, 158א, 169ב, 175ב, 184א, 192א, 207ב, 223ב, 225א, 226א, 227ב); אלכתאב אלשריף וכתב אתׄאר אלאנביא עליהם אלסלאם (=התורה הנכבדה וספרי מסורות הנביאים [ספרי הנביאים] עליהם השלום; 150א); אתׄאר אלאנביא (=מסורות הנביאים, ספרי הנביאים; 16א); אלדניא (=העולם הזה; 1א, 6ב, 7א, 11ב, 14א, 14ב, 15א, 19א, 20א, 20ב, 21ב, 22א, 26ב, 27ב, 28א, 34ב, 35א, 42ב, 44א, 47ב, 56ב, 57א, 58א, 58ב, 59א, 60ב, 69א, 72א, 76א, 76ב, 80ב, 81ב, 92א, 92ב, 95א, 102א, 110ב, 111א, 111ב, 112ב, 113א, 114א, 117ב, 119א, 125א, 125ב, 135ב, 137א, 147א, 156א, 156ב, 158א, 159ב, 169א, 184ב, 186א, 192א, 201א, 203ב, 204א, 205א, 208ב, 213ב, 217א); אלאסכנדר דׄו אלקרנין (=אלכסנדר מוקדון, בעל שתי הקרניים [על פי סורה אלכהף:83]; 11א); ראס אלמתיבה סעדיה אלפיומי (=ראש הישיבה, רבי סעדיה גאון מפיום; 8ב, 88א, 139א, 185א); אהל אללגה̈ (=אנשי הלשון, דובריה; 32ב, 65א, 111ב, 195ב, 196א); אללגה̈ אלעבראניה̈ (=הלשון העברית; 86א, 100א, 160א, 160ב, 176א, 187ב, 223ב); אללגה̈ אלערביה̈ (=הלשון הערבית; 86א); לגה̈ אלעבראני (=הלשון העברית; 79א, 90ב, 120ב, 200ב, 231ב); אלעבראני (=עברית; 50א, 134א, 143א, 145ב, 161א, 189ב, 205א, 207ב, 215א); אלעבראניה̈ (=עברית; 100א); אלפלאספה̈ (=הפילוסופים; 78ב, 170ב); עבדה̈ אלנאר (=עובדי האש, אמגושים; 39א); אלקדס (=ירושלים; 41ב); עלם אלטב (=חוכמת הרפואה; 40ב, 41ב); עלם אלהיאה̈ (=חוכמת התכונה, אסטרונומיה; 41ב); עלם אלהנדסה̈ (=חוכמת ההנדסה; 41ב); עלם אלנגׄום (=חוכמת התכונה, אסטרונומיה; 41ב, 190א); אלאכרה (=העולם הבא; 44א); עלמא אלמתכלמין (=תאולוגים; 44ב, 136א, 147ב); פלספה̈ (=פילוסופיה; 56א); גּוֹג (66ב, 80א); אלדאר אלאכׄרי (=העולם הבא; 76ב, 205א, 208ב); אלתוחיד (=מונותאיזם; 86ב, 103א, 117א, 129ב); כתב אלנבואת (=ספרי הנביאים; 85ב, 87ב, 112ב, 219ב); בקעת דורה (91ב); באבל (בבל; 91ב); בבל (92ב); בגדאד (בגדד; 92ב); ארץ' אלשאם (=ארץ ישראל; 101א, 101ב, 155א, 216א); אלצאבה (=עובדי עבודה זרה; 101ב); יחיי בן דאוד (יהודה בן דוד חיוג') רח' אללה (107א); כתאב חרוף אללין (=ספר אותיות הנוח ליהודה חיוג; בכתב היד: "כתאב אלמד ואללין"; 107א); אלמוחדין (=המונותאיסטים; 113א); אהל אלתוחיד (=אנשי הייחוד, המונותאיסטים; 118א); כתב אלאנביא (=ספרי הנביאים; 41א, 148ב, 150א, 206א); אלתוראה (=התורה; 159א, 200ב); אלארץ' אלמקדסה (=ארץ הקודש, ארץ ישראל; 159ב); כתב אלדקדוקיין (=ספרי המדקדקים; 160ב); אלערבי (=ערבית; 161א); אלאואיל (=הראשונים, חז"ל) ז"ל (175ב, 223ב, 230א); אלעבראניין (=העברים; 189ב); לגה אלערב (=לשון הערבים, ערבית; 200ב); טאיפה אלרבאנין (=עדת הרבנים; 198ב); אלקראיין (=הקראים; 8ב, 9א, 199א); ג'זירה סרנדיב (="האי צילון בדרום הודו; סרילנקה" [מילון שרוני]; 198א); אלמקרא (=המקרא; 202א); אלעראק (=בבל; 200א); אלנשר (=תחיית המתים; 206ב); כתב אלתשריח (=ספרי אנטומיה; 211ב); עלמא אליהוד (=חכמי היהודים; 215ב); עלמא אלהיאה (=חכמי התכונה, אסטרונומים; 217ב); אלבחר אלכביר (=הים הגדול; 217ב); אלכתב אלמקדסה (=כתבי הקודש; 232ב); אלהנד (=הודו; 139א); אלמעאד (=תחיית המתים; 38ב, 49ב, 113א, 206א, 208א); אליהוד (=היהודים; 17א, 208א, 215ב); עלמא אלתוחיד ואלשרע (=תאולוגים וחכמי הלכה; 47ב); אלמסבח (=המהלל, איוב; 99ב, 133ב, 145ב, 164ב, 186א); אלמסבח (=המהלל, משה רבנו; 149א); כתב אלשראיע (=ספרי הלכה; 95ב); אלמשורר (=המשורר, משורר ממשוררי תהלים; 156א); אלמשורר (=המשורר, אחד מבני קרח; 159ב); אלמשרע (=המְצַוֶּה, כינוי לה') תע' (167ב); אלולי (=הידיד, כינוי לדוד המלך) על' אלס' (21ב, 58ב, 165ב); אלמנג'מין (=האסטרונומים; 190א); עלמא אלהיאה (=חכמי התכונה, אסטרונומים; 192ב); כתב אלאתאר (=ספרי הקבלה; כינוי לספרי המקרא; 230ב); אהל אלטופאן (=אנשי המבול; 23ב); אלמסבח (=המהלל, אסף) ע"ס (27ב, 60א); כתב אללגה (=ספרי לשון; 103א); תואריך אלשטרות (=מניין השנים לשטרות; 11א); אצחאב אלרויא (=אנשי ראיית המולד. כינוי לקראים, הקובעים את ראשי החודשים על פי ראיית המולד; 9); אלנקל (=מסורת; 38א, 138א); אלמתשרעון (=הדבקים בהלכה; 18, 55); אלכבר אלצאדק (=המסורת האמיתית, המקרא; 69א, 81ב); אצחאב אלפנא (=אנשי כיליון העולם. אלה הסבורים שהעולם עתיד לכלות; 113ב); אלשריעה (=התורה; 208א); כתאב איוב (=ספר איוב; 139ב); ספר איוב (139ב). זהוי: שמו של המחבר בא בעמודים 227א ו109א: "תתמה תפסיר פרשת בראשית מן 'אלה תולדות השמים והארץ' (בראשית ב:4) ממא צנפה כב' גד' קד' מר' ורבינו השר המשכיל הפליל החסיד החכם והנבון יוסף בן נתנאל הנודע בן כוגׄך תנצב"ה אשר היה מוֹרֶה ומַזְהִיר ושוֹפֵט בָעֵדָה הקראיין והָרַבָנִים יעלה מושבו בגן עדן" (227א); "אלגׄזו אלתׄאלתׄ מן תפסיר ללשיךׄ אבו יעקוב יוסף הבה אללה אבן כוגׄך והו יוסף בן נתנאל נ"ח והו מן 'ואלה תולדות נח' ואלי אכׄר פראשה 'לך לך'" (109א).
Text 1
דף כותרת: "תתמה תפסיר פרשת בראשית מן 'אלה תולדות השמים והארץ' (בראשית ב:4) ממא צנפה כב' גד' קד' מר' ורבינו השר המשכיל הפליל החסיד החכם והנבון יוסף בן נתנאל הנודע בן כוגׄך תנצב"ה אשר היה מוֹרֶה ומַזְהִיר ושוֹפֵט בָעֵדָה הקראיין והָרַבָנִים יעלה מושבו בגן עדן" (227א). 8ב: וקד קאל ראס אלמתיבה סעדיה אן אלקראיין יקולו אדׄא לם ינטׄרו אלהלאל יעדו כל שהר תׄלתׄין יומא ויסתדלו עלי דׄלך בקצה̈ נֹח. ודׄלך ליס יוגׄד ללקראיין ולא יצח דׄלך ולא יצח איצ'א אלאסתדלאל אן אלמאיה̈ וכׄמסין, מדה̈ אלמבול, חסבת כׄמסה̈ שהור ואנמא הי כׄמסה̈ שהור ויום כמא דׄכרת אנפא (פירוש בראשית ח:5-3). 17א: וקד סמעת ען בעץׄ עלמא הדׄא אלעצר מן אליהוד, והם מן אלמתאכׄרין, אנה יקול אנני אדל מן אלעקל עלי אן אלפרוגׄ (=אפרוח) לם יכׄלק אלא ללדביחה̈ וקאל אן לכל פעל גאיה̈ יקצד בהא, וכׄלק אלפרוגׄ אדׄא לם יכן אלגרץׄ בה אלדביחה̈ לם יכן פי כׄלקה̈ גאיה̈ יקצד אליהא לאנה לא נפע פיה מתי לם יכן אלקצד בה אלדביחה̈ כאן כׄלקה̈ עבתא. קאל והדׄא ידל עלי אן אלפרוגׄ כׄלק ללדבאחה̈. וקד גׄעל אלעלה̈ פי כׄלקה̈ אלדביחה̈ אנה לם נגׄד פיה נפע לאן גירה מן אלחיואן פיה נפע, וכלאמה פי אלפרוגׄ מתׄל אלכלאם פי אלכׄרוף (=כבש; פירוש בראשית ח:20). 185: וקד דׄכר ראס אלמתיבה אלפיומי רח' אללה פי תסביח לה אולה ברכי אלפרק בין אללה סב' ובין גירה מן אלקאדרין ובין אלמלוך פקאל אן אלמלוך יסתכתרו מן אלממאליך ואלעביד ליסתעינו בהם וליחמלוהם אלאתקאל ויחארבו ענהם ויחמוהם ויצונוהם, ואלבארי עז וגׄל אנמא כׄלק עבידה ומלאיכתה לינפעהם והו יצונהם ויחפטׄהם וידפע ענהם אלמצׄאר וליס לה באחדהם ולא בגׄמאעאתהם נפע באלגׄמלה̈. ואקואלה פי דׄלך חסנה̈ צחיחה̈ תחרך אלטבאיע [אל]י תסביח אללה ותבעת עלי תעטׄימה ועבאדתה ותנבההם אלי מא פי עקולהם לאנהם כאלגאפלין ענה (פירוש בראשית ה:1). 232: וקד עולת פי הדׄא אלמכאן אן אדׄכר מא וקפת עליה מן כלאם אלנאס אלמואלפין ואלמכׄאלפין פי אלאנסאן ואלנפס ואכׄתלאף אראהם ומא תבתׄ פי נפסי מן מעאני כלאמהם ליקף עליה מן קראה̈ ויתאמלה מע דׄכר מא נטקת בה אלאתׄאר פי אלכתב אלמקדסה̈ מן חאל אלנפס, ואורד מא אתדׄכרה מן דׄלך (פירוש בראשית ב:7). 218ב: "מאורות" (בראשית א:14) אסם, גׄמע מאור, מתׄל מקום מקומות. וקד גׄעלה בעץׄ אלעלמא גׄמע מונתׄ מתׄל מנורות, גׄמע מנורה. ולא חאגׄה̈ אלי דׄלך מע כון אלטׄאהר ללתדׄכיר לקולה "יהי" (שם) ולם יקל תהי, ואן כאן קד בין אן קד ידׄכר לפטׄ אלפעל מתקדמא באלתדׄכיר ויגׄי בעדה מדׄכר ומונתׄ, פלא יחכם באלשאדׄ פי אללגה̈. 34: ואחתאגׄ פי הדׄא אלמכאן אלי אלכלאם פי אלשראיע ואנקסאם אלעלמא פיהא אלי מדׄאהב. פמנהם מן יקול אן אלשראיע גׄמיעהא מתקדמה̈ מע אול כׄלק אדם; ומנהם מן יקול אן בעץׄ אלשראיע כאן מן זמאן אדם ותזידת בעד דׄלך אלי אן תכאמלת עלי יד משה ע"ס ואן אלדׄי ורד עלי יד יחזקאל ע"ס ממא יתעלק בעתיד קד כאן עלמה ענד אלרסול ז"ל ואנה קד אפתרצׄה עלי אלאמה̈ בכלאם מגׄמל, והו קולה "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלהיך אליו תשמעון" (דברים יח:15). פקד אומי בהדׄא אלקול אלי מא שרעה יחזקאל ע"ס זיאדה̈ עלי מא תקדם, ואמא נקץ פלם יכן ולא יכון. והדׄא אלמדׄהב אלאכׄיר הו אלצחיח ענדי, והו תקדם בעץׄ אלשראיע מן זמאן אדם ותזידהא אלי זמ[א]ן [משה] ע'[ס' אלדׄי] כמלת אלשריעה̈ עלי ידה וחצל אלאפתראץׄ בהא עלי מר אלדהור (פירוש בראשית ט:3). 46ב-47א: ואעלם אן אלשרע יכׄרגׄ פי תפסירה ען טׄאהר אלעבארה̈ והי אלחקיקה̈ אדׄא לם יואפק אלטׄאהר אדלה אלעקול ויגׄב אן יחצל אלתחריר פי דׄלך חתי אדׄא אמכן אן תוכד אלעבארה̈ עלי בעץׄ מחתמלאתה אעתמד דׄלך. וקד יחמל עלי מא יקרב מן אלחקיקה̈, ואדׄא אסתחאל כׄרגׄ ענה אלי אלמגׄאז. פאן כאן יחתמל עדה̈ מגׄאזאת אקתצר מן גׄמיעהא עלי אקרבהא ואופקהא מע אלעקול לאן פי אלמגׄאזאת מא הו בעיד ומא הו קריב, ודׄלך לא יכון אלא בעד אלאגׄתהאד פי אכׄדׄהא עלי בעץׄ חקאיקהא, פאדׄא תעדר דׄלך אנתקל ענה אלי גירה (פירוש בראשית ט:5). 9: ואלדׄי נקולה נחן אצחאב אלרויא אנא נטלב אלהלאל לילה̈ תׄלתׄין פאן ראינאה כאן אלשהר אלכׄארגׄ תסעה̈ ועשרין, ואן לם נרה ואתפק לנא פי לילה̈ אחד ותׄלתׄין סאתר ומאנע ימנע ען נטׄרה̈ חסבנאה תׄלתׄין מלא בחכם אננא טלבנאה לילה̈ תׄלתׄין ולם נגׄדה ולם יכן הנאך מאנע מתׄלמא חדתׄ פי אללילה̈ אלתׄאניה̈. וליס תכׄרגׄ אלמחקקין מן אצחאב אלרויא ען דׄלך (פירוש בראשית ח:5-3). 106ב-107א: וקולה "לקלל עוד את האדמה" (בראשית ח:21): "לקלל" הו מצדר אסם פעל, והו מן אלאפעאל דׄואת אלמתׄלין, ואלעבר מנה קִלֵל ואלאמר קַלֵל. ואלאפעאל דׄואת אלמתׄלין הי תגׄרי מגׄרי אלאפעאל אלמעתלה̈ בעץׄ אצולהא. וקד אצׄאפהא יחיי בן דאוד (יהודה חיוגׄ) רח' אללה אלי כתאב חרוף אללין (בכתב היד: "כתאב אלמד ואללין") ודׄכרהא כמא דׄכר תלך וגׄעלהא אבואב ובין אן אחד אלמתׄלין קד ינחדף פי בעץׄ תצריפהא ויטׄהר פי אלבעץׄ אלאכׄר, וקד ידל עליה מא הו בוזנה מנהא. וקַלֵּל בוזן סַבֵּב: "לבעבור סַבֵּב את פני הדבר" (שמ"ב יד:20), לכנהמא יכׄתלפאן פי באקי אלתצריף לאנך תקול סוֹב ולא תקול קוֹל מן קללה. 32: קד כנת קלת פימא תקדם אן אלמואצׄע אלמשכלה̈ ואלאצול יתכרר אלכלאם פיהא פי הדׄא אלתפסיר ענד חצׄור מא יתעלק בהא ופי תכררה קד יאתי פיה קול גׄדיד לם ירד פימא תקדם. ואלכלאם פי אלעמום ואלכׄצוץ מן אלאצול אלכבירה̈ אלמחסובה̈ מן אצול אלפקה, ופי אלשריעה̈ עדה̈ אמאכן [י]קל אן תחצי עדדהא יחתאגׄ פיהא אלי אלכלאם פי אלעמום ואלכׄצוץ. והדׄא אלמכאן יחתאגׄ פיה אלי דׄלך ואנא אורד פי דׄלך בעץׄ אלכלאם וענד אלחאגׄה̈ איצׄא פי אלמסתקבל ירד פיה מא ארגׄו בלוג אלגרץׄ אדׄ כאן אצלא כבירא יתעדר אנהא אלכלאם פיה (פירוש בראשית ט:3-2). 73ב-74א: תם קאל ודׄכר אללה נוחא וגׄמיע מן מעה פי אלספינה̈. והדׄה כלמה̈ מגׄאזיה̈ יגׄוז בהא פי אלבארי סבח' כמא יגׄוז בגירהא פכאטב אלכׄלק מן חיתׄ יפהמוה בלגתהם אלתי יתכלמו בהא גרצׄא מנה סבח' פי תסהיל וצול אלמעאני אליהם. וגׄעל "ויזכֹר" (בראשית ח:1) פי הדׄא אלמכאן מתׄלמא יקול ען אלאנסאן אנה דׄכר עבדה̈ או אמתה או ולדה באלרחמה̈ לאנה כאן קד גפל ענה. ועוّל אלבארי באלמכׄלפין בעד איראד מתׄל הדׄה אלעבאראת פי כתבה אלמקדסה̈ עלי אדלה אלעקול פאסתעמלהא ליוצל אליהם בהא אלמעאני ואלחקאיק מחפוטׄה̈ ענדהם. וליס תנתקץׄ בקול אלכתאב "ויזכֹר אלהים את נוֹח" (בראשית ח:1) אלאדלה̈ אלתי תתבתׄ באלחגׄגׄ אלעקליה̈ אלתי בצחתהא ובעד תבותהא יעלם כון "ויזכר אלהים" כלאם מן לא יגׄוז עליה אלנסיאן ואלדׄכר, פכאן אלאול אלאצל ואלתׄאני אלפרע ואלאצול מחכמה̈ עלי אלפרוע.
Codicology
כתב היד כולל שני עותקים של פירוש אבן כוגׄך לבראשית. עותק א: דפים 187; 217+ 216+ 218; 128-127; 130-129; 148-141; 177-170; 138+ 126-122; 137; 186-179+ 169+ 162-153; 109; 119-110; 84+ 83-76+ 32-1; 33; 52-34+ 108-85; 121; 151; 152; 178; 189-188; 191-190; 212-211. 20-13 שורות. בעמוד 77ב יש 13 שורות. החלק האחרון של העמוד ריק, והעניין אינו שלם. חלק מהתוכן חסר בשל קרעים, חלקו מוכתם וחלקו דהה. השלמות ומחיקות של הסופר. בגיליון באים תיקוני "אט''/אטׄנה" (=סבורני שהוא). מילוי גרפי של שורות. בעמודים 84א, 2א, 12א, 22א, 32א, 43א, 85א, 95א, 105א באים מספרי הקונטרסים הבאים: ד', ה', ו', ז', ח', י', י"א, י"ב, י"ג. דפים 5-2 בכל קונטרס ממוספרים בספרות ערביות. המספרים באים בצד השמאלי של השוליים העליונים. דפים 4-3 בקונטרס י"ג (דפים 108-107) אינם ממוספרים. יש שומרי דפים בדפים הראשונים של כל קונטרס ובדף האחרון שלו. בעמוד 109א באה הכותרת: "אלגׄזו אלתׄאלתׄ מן תפסיר ללשיךׄ אבו יעקוב יוסף הבה אללה אבן כוגׄך והו יוסף בן נתנאל נ'ח' והו מן 'ואלה תולדות נח' ואלי אכׄר פראשה 'לך לך'"; תחתיה כתוב בקולמוס אחר: "עליו השלום יעמיד לנו ולכם זכותו במהרה"; העמוד מסתיים בשתי שורות בערבית. חלק מהתוכן חסר. קשה לפענח את התוכן. אפשר שהוא תאריך. המילה "שנת" באה בסוף השורה השנייה. עמוד 109ב ריק. בשוליים של דף 187 יש ניסויי קולמוס של הסופר. סימן גרפי כעין הא"א תחילית בא בסיום עניין. בחלק מהדפים משתקף תוכן אחר, כגון בדפים 162-153. ניקוד טברני של מילים מהפסוקים המפורשים, של מובאות מקראיות ומילים אחרות. בגיליונות עמודים אחדים העיר הסופר על הבא בַפנים. בעמוד 20ב כתב: "קאל כאתבה מן ההנא ('לאן') אלי 'וליסת' יגׄב תחרירה אן כאן מן אלנסכׄה̈ עלי אלתלאוה̈ פאנה כאן פי אלהאמש בגיר עלאמה עלי מוצׄעה", כלומר יש לבדוק האם התוכן הזה בא במקומו; בעמודים 42א+41ב כתב: "קאל כאתבה וגׄדת פי אלנסכׄה̈ אלמנקול מנהא מפתוח 'אלפי' ולם ידׄכר מא בעד דׄלך מן אלסנין פקלת אנא כאתבה אנה יגׄוז אן יכון בין אדם ובין שלמה מן אלסנין תקדיר אלפי [וא]רבעמאיה̈ וכמסין סנה̈...", כלומר הסופר שיער את מספר השנים, המפרידות בין אדם הראשון לשלמה, משום שהמחבר לא פירט אותן במלואן. בכתב היד ניכרים שני קולמוסים, כגון בעמודים 13ב-14א; 105ב-106א; 106ב. עותק ב: דפים 150; 193; 192; 219+ 199-194+ 220; 139+ 213; 209+ 215-214+ 210; 200; 140; 201; 234-227; 207+ 136-131; 206; 223-221; 226-224; 120; 205-202; 168-163; 66+ 75-68+ 67; 54; 55- 59+ 53; 65-60; 149; 208 . 18-14 שורות. חלק מהתוכן חסר בשל קרעים, חלקו מוכתם וחלקו דהה. השלמות ומחיקות של הסופר. מילוי גרפי של שורות. בדף 192 יש שומר דף. דפים 165-163; 203-202 ממוספרים בספרות ערביות. המספרים באים בצד השמאלי של השוליים העליונים. בשוליים העליונים של עמוד 163א יש ניסוי קולמוס של הסופר: אותיות האלפבית. בעמודים 54א ו66א, בצד שמאל של השוליים העליונים, בא שם הפרשה המפורשת בַפנים: "אלה תולדות נֹח". סימן גרפי כעין הא"א תחילית בא בסיום עניין. ניקוד דיאקריטי: גׄי"ם מסומנת לעיתים בנקודה עילית. האותיות תׄא"א, כׄא"א ודׄא"ל מסומנות לעיתים בקו עילי קצר. ניקוד ערבי ספורדי. ניקוד טברני של מילים מהפסוקים המפורשים, של מובאות מקראיות ומילים אחרות. בגיליון השמאלי של עמוד 206א כתב הסופר: "פי אלנסכׄה̈ אל[תי] אנקול מנהא והי נסכׄה̈ אלאצל פי אלחאשיה̈ מא לא קדרת אנקלה [ב]חכם אנה מחדוף מן כל כלמה̈ נצפהא ואכתׄר", כלומר בגיליון של העותק המקורי של הפירוש הייתה השלמה של מילים אחדות. סופר עותק ב לא העתיקן, משום ששרדו בחלקן. מקומן אחרי המילה "אלמכאן" (שורה 2). המדובר במילה "אלמסתעד". היא באה בעותק א, עמוד 148ב. אבן כוגׄך חילק את פירושו לשניים: פירוש ענייני של פסוקי הפרשה ופירוש דקדוקי של מילים מהם. דבריו בסיום פירוש פרשת נח מלמדים על כך: "וקבל אן אתכלם פי אלאמאכן אלוארדה̈ פי הדׄה אלפראשה אלמתעלקה̈ באללגה̈ ואלתצריף כמא פעלת פי מא תקדם..." (102א). ובעמוד 103א כתב: "פי הדׄה אלפרשה אלפאטׄ אתכלם פי תצריפהא כמא גׄרי פי אלפרשה אלמתקדמה̈. ואנמא אגׄעל אלכלאם מן דׄלך פימא יחצל פי בעץׄ אלפאטׄה̈ לין ואעתלאל, והו כפיה̈ פי בעץׄ אלתצאריף וטׄהורה̈ פי אלבעץׄ אלאכׄר. ומא כאן סאלמא מן דׄלך פרבמא לא אתכלם פיה אלא פי בעץׄ אלכלם אלמשכלה̈ לאן אלכלאם פי דׄלך יכון פי כתב אללגה̈ אלמרסומה̈ לדׄלך". תפישת השורש שלו היא תלת-עיצורית, והמונחים הדקדוקיים שהשתמש בהם הם המונחים שטבע יהודה חיוג'. הִזכירוֹ בעמוד 107א, בנַתחוֹ את המילה "לקלל" (בראשית ח:21; ראו המובאה להלן). הוא תרגם את הפסוקים. לעיתים ראשי הפסוקים מצוטטים בתרגום ולעיתים לא. כתב הקדמה לפירושו. לומדים זאת מדבריו הבאים: "וקד תקדם פי הדׄא אלכתאב פי מקדמתה דׄכר מא כאן לאדם פי הדׄא אלמכאן (גן עדן) מן אלזיّ אלעטׄים ואלרפעה ואלגׄלאלה̈ ואנה גׄעלה פיה במתאבה̈ סלטאן עטׄים גׄאלס פי מכאן שריף עטׄים ומקאם בהי והו עלי מראתב וסאידהא גׄואהר נפיסה̈" (120א; פירוש בראשית ב:15); "פאדׄא תנקל (אלאנסאן) מנהא עלי אלקצׄאיא אלתי בינתהא פי צדר הדׄא אלכתאב..." (124ב); "ודׄלך הי עלומהא אלחאצלה̈ להא ענד חצולהא פי אלגׄסד אלתי תתזיד להא אולא אולא כמא בינת פי אול הדׄא אלכתאב" (135א); "פאמא כׄואץ אלאטיאר ומנאפעהא ואלאסמאך [ו]אלאתמאר ואלנבאת פקד דׄכרת פי אול הדׄא אלכתאב ענד דׄכרי אלאדלה̈ עלי אתבאת [ ]אנע אן מערפה̈ בני אדם בהא הי [אש]הר אלאדלה̈ עלי אתבאת אללה תע'..." (139ב); "וקד כנת דׄכרת פי אול אלכתאב ענד תנכיתי פי אצול לגה̈ אלעבראני ותצריפהא אן חרף אלנון מנדגם פי אלתצריף וידל עליה אמא אלדגש ואמא אנה יטׄהר ענד תקליב אלתצריף" (231ב; פירוש בראשית ב:7). לעיתים הסתפק בתרגום הפסוקים ולא פירשם: "תם קאל בעד דׄלך 'הנפילים היו בארץ' (בראשית ו:4) וליס ענדי פיה מא יכׄרגׄ ען אלשרח" (158א); "ומא תצׄמנה הדׄא אלפצל בעד מא דׄכרתה (כלומר בראשית ד:24-23) אלי אלוצול אלי קולה 'וידע אדם עוד את אשתו' (בראשית ד:25) פליס ענדי פיה מא יכׄרגׄ ען אלשרח ומענאה̈ מטלק. פאן כנת קד שרחתה מעמא שרחת, ואלא פענד אלתבייץׄ (=כתיבה לנקי) ינקל שרחה ויכמל אלי אן יצל אלשרח אלי קולה 'וידע אדם' וערף אדם..." (182ב). רווח אצלו השימוש בכינוי "עלמא" (=חכמים). הוא כולל הן חכמי מקרא והן חכמים אחרים, כגון "עלמא אלמתכלמין" (=תאולוגים; 44ב, 136א, 147ב); עלמא אלהיאה̈ (=חכמי התכונה, אסטרונומים; 217ב). בפירושו לבראשית ב:6-5 הזכיר את הכלל הפרשני "מושך עצמו מושך אחרים": "פקאל הדׄא אלמפסר אן מטר לם תכן ולא פלאחה ולא טלע גים מן אלארץׄ פאסקאהא ואנמא אנבתׄ אללה אלנבאת מן אלארץׄ אבתדי בגיר שי. וגׄעל קולה 'ואֵד יַעַלֶה' (בראשית ב:6) מעטוף עלי 'כִי לא הִמְטִיר' (בראשית ב:5) פקאל תקדיר אלכלאם לא המטיר ולא אֵד יעלֶה מן הארץ, וגׄעל 'לא' פי אלאול תכׄדם איצׄא פי קולה 'ואֵד', והי תסמי פי הדׄא אלמכאן מוֹשֵך עַצמוֹ מֹשֵך אַחֵרִים" (230ב). הזכיר פירושים נוספים שיכתוב: "...והדׄא אלכלאם יגׄי ביאנה פי קצה̈ אלסלע אלדׄי כׄרגׄ מנה אלמא עלי יד סידנא משה עליה אפצׄל [א]לתחיّה̈ (במדבר כ:11-7) אן אעאן אללה חיאה̈ אלי דׄלך אלוקת" (140א); "וסיגׄי אלכלאם פי 'לא תרצח' (שמות כ:12) במא יתבין בה דׄלך במעונה̈ אלכׄאלק" (44א); "ואלכלאם פי אלקראבין ואקסאמהא ואנואע מא כאן יקרב פי אול אלכׄליקה̈ אעני זמאן [נ]וח [ו]מא צאר יקרב פי זמאן אלרסול ע"ס ומא כאן מטלק מן דׄלך ולם יטלק פימא בעד והל דׄלך ממא ידכׄל פי אלנסךׄ או לא פאן גׄמיע דׄלך ירד אלכלאם פיה פי אלספר אלתׄאלתׄ (חומש ויקרא) ענד אלכלאם פי אלקראבין לאנה אלאליק בדׄלך" (22ב). "פקאל פי הדׄא אלפצל ען אליום אלסאבע 'ויקדש אותו' (בראשית ב:3) וקאל פי עשרת הדברים אלאולי ואלתאניה 'לקדשו' (שמות כ:7; דברים ה:11) ותקדיסה סב' לה...ואלכלאם פי תפאציל דׄלך יגׄי פי אמאכנה̈ פי אלסבת" (130ב). "ותחריר אלכלאם פי דׄלך (רוח אלהים) יכון ענד אלכלאם פי אקסאם מנאזל אלנבוה̈, ואלאליק בדׄלך אן ירד פי תפסיר ואלה שמות פי פצל 'ומשה היה רועה' (שמות ג:1). פלעל אללה סב' יופק ויעין עלי דׄלך וירשד פיה אלי אלחק ואלצואב ברחמתה" (182). כתב היד מצטרף לכתבי היד הבאים: I: 2639+2640+4427-4429.
Incodicated Documents
כתובות בעלים: "קדש עלי אני שמואל ועל זרעי אחרי ואחריהם על כנסת בני מקרא בן מר' ור' שלמה בן מר' ור' שמואל בן מר' ור' משה כאזרוני נ"ע. ארור מוכרו וקונהו וארור מעביטו וארור גונב [ומ]חליף הכתיבה אשר על גבו אמן" (227א).
History
Yevr. I
The manuscripts of the First Firkovich Collection (now known as RNL Yevr. I) were collected by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) on the Crimean Peninsula, in the Caucasus, and during his first trip to the Near East in 1830. This collection contains 830 manuscripts, 277 of them (numbers 554-830) being Qaraite. Even though this collection is basically a Hebrew one, it does contain 75 Arabic manuscripts, mostly containing Qaraite works (many of them biblical commentaries by Yefet ben ʿEli and Salmon b. Yeruḥim). (David Sklare, “A Guide to Collections of Karaite Manuscripts”, in Karaite Judaism: A Guide to its History and Literary Sources, ed. M. Polliack, Leiden: Brill, 2003, 893–924 [907]). Most of these 75 Arabic manuscripts were acquired in 1830, probably by the agency of David ben Avraham ha-Levi (Jerusalem), brother of Moshe ben Avraham ha-Levi (1810-1905, Qaraite chief rabbi in Cairo) (see Zeev Elkin / Menahem Ben-Sasson, “Abraham Firkovich and the Cairo Genizas in the Light of his Personal Archive” [Hebrew], Peʿamim 90 (2002), 51–95, [65, n. 48]). The First Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1862 for 100,000 silver roubles.
The Second Firkovich collection was acquired by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) during his second trip to the Near East between the years 1863 and 1865. It consists of more than 15,000 items, including Hebrew, Arabic, Judaeo-Arabic and Samaritan manuscripts. The majority of the collection appears to have originated from the Qaraite synagogue in Cairo. The Hebrew manuscripts of the Second Firkovich Collection were divided into several separate collections.
RNL Yevr. II A
Contains Hebrew works of law, exegesis, grammar and philology, theology, documents, etc. This collection contains 2,947 manuscripts. These include 896 bibliographical items (including different texts found in a single miscellany) which are Qaraite. The manuscripts are almost entirely later, Eastern European ones containing liturgical texts, piyyutim and documents.
RNL Yevr. II B
Contains biblical manuscripts written on vellum (1,582 items).
RNL Yevr. II C
Contains biblical manuscripts written on paper (728 items). Most of them are Hebrew biblical texts, but it also contains some other works, such as RNL Yevr. II C:1, a copy of Saʿadyah Gaon’s Tafsīr comprising 550 folios, copied at the end of the tenth century or the very beginning of the eleventh, or RNL Yevr. II C:725, Yefet ben ʿEli's commentary to Ezekiel.
RNL Yevr. II K
Contains 76 ketubbot, mostly Qaraite if not all. (Sklare 2003, 907).
The Judeo-Arabic manuscripts of the Second Firkovich Collection are divided into two series:
RNL Yevr.-Arab. I (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., First Series)
Contains 4,933 items (although only 4,924 are in microfilm at the IMHM).
RNL Yevr.Arab. II (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., New Series)
Contains 3,430 items.
RNL Arab.-Yevr.
Contains 382 manuscripts of Jewish texts in Arabic characters.
RNL Firk. Arab.
Contains 656 items of mostly Muslim texts and documents in Arabic characters.
The Second Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1876.
Credits
Suggested Citation
St. Petersburg, National Library of Russia, Yevr.-Arab. I 4426. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Miriam Goldstein and Ronny Vollandt et. al. Accessed 15 September 2026, https://jalit.org/manuscript/258
