Content
Summary
תוכן: פירוש לא:37-לב:5 (דף 1); פירוש לו:14-4 (דף 2); פירוש לו:30-24 (דף 6); פירוש לז:16-4 (דפים 5-4); פירוש לז:22-לח:3 (דף 3). מוזכר: אלמפסר (3ב); לגה אלערב (=לשון הערבים, ערבית; 6ב). זהוי: "תלכׄיץ עבארה̈ ספר איוב מנכתה בנכת תנבהא עלי אלמעאני בלפטׄ וגׄיז מכׄתצר מקתצׄב מן אקאויל אלפהמא ותפאסיר אלעלמא רצׄי (בכתב היד: "רצׄא") אללה ענהם והם סלמון בן רחים ואלסגׄלמאסי ויהודה בן קריש ואלמעלם אבו סעיד לוי בן אלחסן אלבצרי (לוי בן יפת) ואלשיךׄ אבו יעקוב יוסף בן נח ושויא מן עבארה̈ ראס אלמתיבה̈ סעדיה אלפיומי (רבי סעדיה גאון) רחמה אללה תע' עלי גׄמיעהם עני בגׄמעה̈ ותאליף נסקה אהרן בן דוד הכהן רחמה אללה תע'" (כתב יד I: 3812, דף 2א). המחבר קראי. שתי ראיות לכך. האחת רוב מקורותיו קראיים. השנייה הִשתמשו בכלל הפרשני מושך עצמו ומושך אחרים בפירוש איוב לב:3 (1ב); לו:14 (2ב).
Text 1
4ב: "מן החדר" (איוב לז:9) מן אלכׄדר תגׄי אלזובעה̈ ומן מוצׄע אלסיל אלקۥר: פקו' מן כׄדר כׄזאינה תגׄי זובעה̈ אלהוא ומן סיול אלאמטאר ואלתלוגׄ יכון קۥר כ"ק "ויֹצֵא רוח מאֹצרֹתיו" (ירמיהו י:13). וקי' "מִמְזָרִים" (איוב לז:9) אלמים אלאולה̈ ראכבה ואלכלמה̈ לשון רבים ותפסירהא תבדידאת: ואליחיד מזר מזרים מתׄל (ליתא בכתב היד) קבר קברים והי מן לפטׄה̈ "מזרה ישראל יקבצנו" (ירמיהו לא:9) ואלמים יוגׄד פי אלאסם ופי אלתצריף לא יוגׄד. פקו' ומן תבדידאת אלתׄלוגׄ יחדת אלקۥר: ועלי אלתפסיר אלאול קיל מזר אסם אלסיל פיכון מזר זרם (בכתב היד: וזרם) נטׄיר קהלת להקת: וקי' מן אלריאח אלמדרין ללאשיא יגׄי אלברד: פקו' כמא אן מן אלכׄדר פי אלכׄזאין תגׄי זובעה̈ אלהוא כדׄאך יגׄי מן מדריאת אלתׄלוגׄ אלברד:". 6ב: "ירעפו" (איוב לו:28) ידרו (בכתב היד: ירדו) מן "הרעיפו שמים" (ישעיהו מה:8). ותנקלב פיה אלחרוף פיקול "יערפו טל" (דברים לג:28) נטׄי' (נטׄיר) "אלמגים" (מל"א י:11), "אלגומים" (דה"ב ט:10); "שמלה" (ישעיהו ג:6), "שלמה" (שמות כב:8). ומא יכׄרגׄ אלאנף מן אלדם יסמא רעאף (=הדם הנוטף מהאף) והי לפטׄה̈ עבראניה̈ פי לגה̈ אלערב. 3א: פסר אלמפסר "ירֵאוהו" (איוב לז:24) כאפוה לאן יִירָאוהו יכאפוה.
Codicology
18 שורות. חלק מהתוכן מוכתם. מעט ממנו חסר בשל קרעים קטנים ומעט ממנו דהה. השלמות של הסופר ומחיקה שלו. מילוי גרפי של שורות. בסיום פירוש פרק לא באים ארבעה עיגולים ונקודה במרכזם (1א). לפני פסוק לח:1 באים שני עיגולים ונקודה במרכזם (3ב). לצד כל פסוק חדש בַפנים כתוב בגיליון "פס'" (פסוק) והמילים הראשונות שלו. הסופר קיצר לעיתים את לשון המילים המקראיות. כמו כן קיצר מילים ערביות, כגון "וקי'" (וקיל), "נט'"/"נט'י'" (נט'יר). ציטוט ראשי הפסוקים בתרגום. ניקוד טברני של מילים מהפסוקים בפירוש (3ב; 4ב) ושל מובאות מקראיות (2ב; 3א). ניקוד טברני של מילים ערביות. ניקוד ערבי ספורדי. המחבר תרגם את כל הפסוקים. פירש את חלקם. הביא תרגומים ופירושים אנונימיים רבים. השתמש במילה קול ובקיצור קו', לציין את כוונת דברי הפסוק, כגון "'שדי לא מצנוהו!' (איוב לז:23) אלכאפי מא וגׄדנאה וגׄוד דׄאת לאנה עטׄים אלקוה̈ וצאחב אלחכם וכתׄיר אלעדאלה̈ לא ישקי. פקו' (פקולה=פירושו) אלכאפי מא וגׄדנאה באלמשאהדה̈ חסא בל נסתדל עליה באתׄאר צנעתה ומן הו צאחב אלחכם וכתׄיר אלעדאלה̈ לא ישקיה אללה פלו כנת מנצף יא איוב פי חכמך בין אלנאס ותפעל פיהם אלעדל למא כנת פי אלשקא" (3א). השתמש גם בלשון "פקול' מנכתא" (1א). בפַרשוֹ את איוב לב:3 (1ב), לו:14 (2ב) השתמש בכלל הפרשני מושך עצמו ומושך אחרים. ב3ב הזכיר המחבר את "אלמפסר" (=המתרגם). זהו כינויו של דוד אלפסי, מחבר המילון "כתאב גׄאמע אלאלפאטׄ". כך כינהו המחבר בעיבוד שעשה ל"גׄאמע אלאלפאטׄ". שרידים מהעיבוד הזה נשתמרו בכתבי היד I: 1460-1461, 1972, 2605. בעיבוד הזה הביא בין השאר מדברי יהודה בן קריש, אלמעלם אבו סעיד לוי (לוי בן יפת), אלפיומי (רבי סעדיה גאון; כתב יד I: 1460, דף 62ב), אבן נוח (כתב יד I: 2605, דף 3א). מדבריהם הביא גם בפירושו לאיוב. בדומה ללשון "פקול עבארה̈ אלפסוק עלי הדׄא אלמעני..." (1א); "פקול' מנכתא" (1א) יש בעיבודו ל"גׄאמע אלאלפאטׄ" "תפסיר עבארה̈ אלפסוק מנכת" (כתב יד I: 1460, דף 77א); "עברת הדׄה אלארבע פואסיק מנכתה..." (כתב יד I: 2605, דף 3א). בגׄאמע אלאלפאטׄ מהדורת סולומון סקוס לא נידונה המילה "יְרֵאוּהוּ" (איוב לז:24), לכן אי אפשר לאמת את דברי אהרן בן דוד הכהן בדף 3א. אפשר שנידונה בנוסח הארוך של החיבור. בפַרשוֹ את "ירעפו" (איוב לו:28) כתב המחבר שהמילה הערבית רֻעאף (=הדם הנוטף מהאף) מקורהּ העברית! ענייני הלשון רבים בפירושו. מונחים לשוניים: "אלתצריף" (=נטיית הפועל; 4ב); "מים ראכבה" (=מ"ם מצורפת, מילית יחס; 4ב). כתב היד מצטרף לכתב יד I: 3812.
Incodicated Documents
כתובות בעלים: "אנתקל אלמלך אלי (ליתא בכתב היד) שלמה בן ר' ישראל בן ר' מימון המערבי נ"ע מן ורתה ר' יצחק בן ר' ישועה מן יד אכיה אלשיךׄ אלספ... נט'" (כתב יד I: 3812 , דף 1א).
History
Yevr. I
The manuscripts of the First Firkovich Collection (now known as RNL Yevr. I) were collected by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) on the Crimean Peninsula, in the Caucasus, and during his first trip to the Near East in 1830. This collection contains 830 manuscripts, 277 of them (numbers 554-830) being Qaraite. Even though this collection is basically a Hebrew one, it does contain 75 Arabic manuscripts, mostly containing Qaraite works (many of them biblical commentaries by Yefet ben ʿEli and Salmon b. Yeruḥim). (David Sklare, “A Guide to Collections of Karaite Manuscripts”, in Karaite Judaism: A Guide to its History and Literary Sources, ed. M. Polliack, Leiden: Brill, 2003, 893–924 [907]). Most of these 75 Arabic manuscripts were acquired in 1830, probably by the agency of David ben Avraham ha-Levi (Jerusalem), brother of Moshe ben Avraham ha-Levi (1810-1905, Qaraite chief rabbi in Cairo) (see Zeev Elkin / Menahem Ben-Sasson, “Abraham Firkovich and the Cairo Genizas in the Light of his Personal Archive” [Hebrew], Peʿamim 90 (2002), 51–95, [65, n. 48]). The First Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1862 for 100,000 silver roubles.
The Second Firkovich collection was acquired by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) during his second trip to the Near East between the years 1863 and 1865. It consists of more than 15,000 items, including Hebrew, Arabic, Judaeo-Arabic and Samaritan manuscripts. The majority of the collection appears to have originated from the Qaraite synagogue in Cairo. The Hebrew manuscripts of the Second Firkovich Collection were divided into several separate collections.
RNL Yevr. II A
Contains Hebrew works of law, exegesis, grammar and philology, theology, documents, etc. This collection contains 2,947 manuscripts. These include 896 bibliographical items (including different texts found in a single miscellany) which are Qaraite. The manuscripts are almost entirely later, Eastern European ones containing liturgical texts, piyyutim and documents.
RNL Yevr. II B
Contains biblical manuscripts written on vellum (1,582 items).
RNL Yevr. II C
Contains biblical manuscripts written on paper (728 items). Most of them are Hebrew biblical texts, but it also contains some other works, such as RNL Yevr. II C:1, a copy of Saʿadyah Gaon’s Tafsīr comprising 550 folios, copied at the end of the tenth century or the very beginning of the eleventh, or RNL Yevr. II C:725, Yefet ben ʿEli's commentary to Ezekiel.
RNL Yevr. II K
Contains 76 ketubbot, mostly Qaraite if not all. (Sklare 2003, 907).
The Judeo-Arabic manuscripts of the Second Firkovich Collection are divided into two series:
RNL Yevr.-Arab. I (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., First Series)
Contains 4,933 items (although only 4,924 are in microfilm at the IMHM).
RNL Yevr.Arab. II (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., New Series)
Contains 3,430 items.
RNL Arab.-Yevr.
Contains 382 manuscripts of Jewish texts in Arabic characters.
RNL Firk. Arab.
Contains 656 items of mostly Muslim texts and documents in Arabic characters.
The Second Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1876.
Credits
Suggested Citation
St. Petersburg, National Library of Russia, Yevr.-Arab. I 3848. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Miriam Goldstein and Ronny Vollandt et. al. Accessed 15 September 2026, https://jalit.org/manuscript/284