Persons referenced
- יוסף בן אלעזר אלזהומי
Places referenced
- "ארץ הקדש" (ארץ ישראל)
Works referenced
Content
Summary
תוכן: הקדמת יפת בן עלי לפירושו לאיוב ופירוש איוב א:1-כב:30. מוזכר: אלמדון (עורך המקרא; 10א, 17ב, 19א, 31א, 33ב, 40א); אלכתאב (המקרא; 17ב, 18ב, 21ב, 25א); אלדניא (העולם הזה; 26א, 41ב, 43ב, 45ב, 56ב, 62א, 62ב, 75א, 81א, 81ב, 94ב, 115ב, 116א, 124ב, 175ב, 204א); לשון תורה (38ב); לשון תרגום (38ב); דאר אלאכרה (=העולם הבא; 47ב, 81ב, 209ב, 210א, 213ב, 224ב); גֵיהִנָם (58ב, 203א); אלמקרא (=המקרא; 65ב); סיד אלבשר משה (=בחיר הבריות, משה; 70ב); העולם הזה (96ב [בעולם הזה], 116ב); לגה אלתרג'ום (=לשון התרגום, ארמית; 103א); אלנשר (=תחיית המתים; 194א); יום אלקיאמה (=יום תחיית המתים; 197ב); ספר איוב (71ב). זהוי: "אלנצף אלאול מן שרח ספר איוב ע' הש' מן כלאם אלשיך אלפאצ'ל אלמעלם אבו עלי רח' אללה ממא עמל ברסם אלמולי אלאג'ל אלשיך אלפכר מוסי אלסכנדרי שמ' צו' ויזכה להגות בו הוא וזרעו א'נ'ס'" (1א). Arik Sadan השתמש בכתב היד במהדורתו לפירוש יפת לאיוב, עמ' 353-28.
Text 1
כותר כפי שמופיע: 96א: והד̇א כאן אלכלף בינה ובינהם. והו אנהם יקולון אן ליס יחל מת̇ל מא חל באיוב אלא לרשע גמור אלד̇י קד ועצ̇הם וובכהם אללה ולם ירג̇עון. וכאן איוב יקול יג̇וז אן יפעל אללה מת̇ל ד̇לך מע אלצדיקים ליעוצ̇הם עלי ד̇לך. ואן איוב מן האולי אלממתחנין לא מן אלקום אלרשעים. וכאן איצ̇א בינהם כלף פי וג̇ה אכ̇ר והו אן רֵעָיו לא יג̇יזו אן יתרך אללה אלרשע פי הד̇ה אלדאר מן גיר בליה̈ תחל בה. ואיוב כאן יקול אנה יבקיה אללה עלי נעמתה וינצרף ולא ילחקה מא ילחק גירה מן אלרשעים (בפירוש איוב ט:3).
Codicology
16-15 שורות. חלק מהתוכן מוכתם. בדף 228ב יש קולופון. בדף 229א יש כתובות בעלים. דף 229ב ריק. הדפים הבאים לא צולמו, כי אי אפשר היה להפרידם: 79ב-80א, 105ב-106א, 107ב-108א, 129ב-138א, 139ב-148א, 149ב-159א, 160ב-175א, 176ב-179א, 180ב-184א, 185ב-189א, 190ב-192א, 219ב-220א, 221ב-222א, 223ב-224א. השלמות ומחיקות של הסופר. מילוי גרפי של שורות. יש שומרי דפים. בדפים 10א, 20א, 30א, 40א, 50א, 60א, 70א, 90א, 100א, 110א, 120א, 160א, 180א, 190א, 200א, 210א באים מספרי הקונטרסים הבאים: ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ז, י"ט, כ', כ"א, כ"ב. בגיליון באים מספרי פרקים. בגיליונות הדפים 67א, 124ב כתובה סמ"ך, להורות על תחילת סדר חדש. בדף 124ב היא מקושטת. בגיליון באות גרסות קרי. לעיתים באות בכתב היד גרסות קרי, שאינן מתועדות בנוסח המקרא שלנו, כגון "יצאתי" (א:21; 25א). בנוסח המקרא שלנו איכא "יצתי" בלבד; "וידיו" (ה:18; 64א). בנוסח המקרא שלנו איכא "וידָו" בלבד; "ושִית" (כב:24; 225ב). בנוסח המקרא שלנו זו גרסת הכתיב! בגיליון השמאלי של דף 15א באה הערת המסורה ל' (ליתא). היא מוסבת למילה "אחיֹתיהם" (איוב א:4). ציטוט הפסוקים במלואם בתרגום. ראשיהם כתובים בכתיבה מזרחית מרובעת ויתרתם בכתיבה מזרחית בינונית. הפסוקים הפותחים מענה של איוב או אחד מרעיו כתובים לרוב בכתיבה מזרחית מרובעת ולעיתים בכתיבה מזרחית מרובעת ובינונית. הפסוקים מנוקדים ניקוד טברני. בחלק מהמקרים בגדכפת רפות וה"א נחה מסומנות בקו קצר מעליהן. ניקוד טברני של מילים מהפסוקים המבוארים בפירוש, של מובאות מקראיות ומילים אחרות. חילופי פתח-סגול: "אֶלוֹהֶּ" (ג:4: "אֱלוֹהַּ"; 37ב); "בַעָפָר" (ד:19: "בֶּעָפָר"; 55א). ציטוטים שגויים: "עַד" במקום "עוד" (א:17; 22ב); "שִפַעֶת מים" במקום "שִׁפְעַת" (כב:11; 220ב). ניקוד טברני של מילים ערביות. ניקוד דיאקריטי: ג'י"ם מסומנת בנקודה תחתית. גי"ן מסומנת בנקודה עילית. ציון נקודה בכ"ף סופית במילים ערביות, כגון "עהדךּ" (30ב), "אתרךּ" (שם), "נפסךּ" (שם). ציון שני קווים קצרים נטויים מעל תא מרבוטה בשמשהּ נסמך. לעיתים תיעתק הסופר את האות צ'א"ד ט': "ט'עפי" (צ'עפי; 44ב); "איט'א" (איצ'א; 76ב), "יט'רב" (יצ'רב; 207ב). ניקוד ערבי ספורדי. ריבוי אמאלות: "ארבעה אשיֵא" (67ב), "לֵא שי" (75א), "ואלצ'עפֵי" (91ב), "צִחִיחִי אלאבדאן" (211א) ועוד. בפירושו לאיוב ד:6 (50א), ז:15 (84א) השתמש יפת בכלל הפרשני מושך עצמו ומושך אחרים. בסיימו לפרש מענה של איוב או של אחד מרעיו פירט יפת את ענייניו (דפים 86ב-87א; 94ב-95א; 117א-ב; 125א; 176א-ב; 194א; 215א-216א; 228א). את ענייני מענה צופר בפרק כ לא פירט יפת, כי צופר לא חידש בו דבר. בתרגום איוב ט:26 (107א), י:11 (112ב), י:12 (112ב), טו:29 (160א) הביא יפת תרגומים חלופיים.
Paleography
Hand 1
Incodicated Documents
Colophon, fol. 228v
תם שרח נצף ספר איוב אלאול מן כלאם אלמעלם אבו עלי אלבצרי רח' אללה ממא עמל ברסם אלמולי אלאג̇ל אלשי' אלפכר משה בן מר' ורב' הז' הנכ' שמואל בן השר הגד' בעם האל אלעזר אשר היה שופט ופותר בעדה נ"ע. וכאן אלפראג מן הד̇א אלג̇זו אלמבארך פי יום אלאחד כ̇אמס עשר פי אלעמר והו אלת̇אני מן רמצ̇אן סנה̈ סתין (בכתב היד: וסתין) ות̇מאן מאיה̈ לק' זע'. וכתב הע' הצ' הד' והנ' יוסף בן הש' הג' בע' הא' אלעזר נ"ע הנודע אלזהומי בארץ הקדש תב' ותכ' ושלום.
Ownership statements, fol. 229v
מלך אחקר אלעבאד ע' אלעזיז אבן פירוז.
Contract – Sale, fol. 229r
אנתקל בחכם אלביע אלצחיח אלשרעי מן מלך ע' אללטיף א' אלחרירי אלי מלךּ אלמו' אלסני ע' אלרחים אלרייס במלג' אנצאף כבאר עלי יד עבד אלכאפי אלהלים פי תאריךׄ כ"ו ת̇אני עשר שהר אד̇ר סנה̈.
History
Yevr. I
The manuscripts of the First Firkovich Collection (now known as RNL Yevr. I) were collected by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) on the Crimean Peninsula, in the Caucasus, and during his first trip to the Near East in 1830. This collection contains 830 manuscripts, 277 of them (numbers 554-830) being Qaraite. Even though this collection is basically a Hebrew one, it does contain 75 Arabic manuscripts, mostly containing Qaraite works (many of them biblical commentaries by Yefet ben ʿEli and Salmon b. Yeruḥim). (David Sklare, “A Guide to Collections of Karaite Manuscripts”, in Karaite Judaism: A Guide to its History and Literary Sources, ed. M. Polliack, Leiden: Brill, 2003, 893–924 [907]). Most of these 75 Arabic manuscripts were acquired in 1830, probably by the agency of David ben Avraham ha-Levi (Jerusalem), brother of Moshe ben Avraham ha-Levi (1810-1905, Qaraite chief rabbi in Cairo) (see Zeev Elkin / Menahem Ben-Sasson, “Abraham Firkovich and the Cairo Genizas in the Light of his Personal Archive” [Hebrew], Peʿamim 90 (2002), 51–95, [65, n. 48]). The First Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1862 for 100,000 silver roubles.
The Second Firkovich collection was acquired by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) during his second trip to the Near East between the years 1863 and 1865. It consists of more than 15,000 items, including Hebrew, Arabic, Judaeo-Arabic and Samaritan manuscripts. The majority of the collection appears to have originated from the Qaraite synagogue in Cairo. The Hebrew manuscripts of the Second Firkovich Collection were divided into several separate collections.
RNL Yevr. II A
Contains Hebrew works of law, exegesis, grammar and philology, theology, documents, etc. This collection contains 2,947 manuscripts. These include 896 bibliographical items (including different texts found in a single miscellany) which are Qaraite. The manuscripts are almost entirely later, Eastern European ones containing liturgical texts, piyyutim and documents.
RNL Yevr. II B
Contains biblical manuscripts written on vellum (1,582 items).
RNL Yevr. II C
Contains biblical manuscripts written on paper (728 items). Most of them are Hebrew biblical texts, but it also contains some other works, such as RNL Yevr. II C:1, a copy of Saʿadyah Gaon’s Tafsīr comprising 550 folios, copied at the end of the tenth century or the very beginning of the eleventh, or RNL Yevr. II C:725, Yefet ben ʿEli's commentary to Ezekiel.
RNL Yevr. II K
Contains 76 ketubbot, mostly Qaraite if not all. (Sklare 2003, 907).
The Judeo-Arabic manuscripts of the Second Firkovich Collection are divided into two series:
RNL Yevr.-Arab. I (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., First Series)
Contains 4,933 items (although only 4,924 are in microfilm at the IMHM).
RNL Yevr.Arab. II (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., New Series)
Contains 3,430 items.
RNL Arab.-Yevr.
Contains 382 manuscripts of Jewish texts in Arabic characters.
RNL Firk. Arab.
Contains 656 items of mostly Muslim texts and documents in Arabic characters.
The Second Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1876.
Credits
Suggested Citation
St. Petersburg, National Library of Russia, Yevr.-Arab. I 247. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Miriam Goldstein and Ronny Vollandt et. al. Accessed 16 September 2026, https://jalit.org/manuscript/249